מהי מיופיה?

MYOPIA (קוצר ראייה) היא ליקוי הראייה הנפוץ ביותר בעולם. הוא מצב שכיח שבו אדם יכול לראות עצמים הקרובים אליו בצורה ברורה, אך עצמים רחוקים יותר נראים מטושטש. זה קורה כאשר צורת העין גורמת לקרני האור להישבר בצורה לא נכונה, תוך מיקוד התמונה לפני הרשתית במקום על הרשתית.

קוצר ראייה עלול להתפתח בהדרגה או במהירות, לעתים קרובות הוא מחמיר בילדות ובגיל ההתבגרות ונוטה לעבור בגנטיקה. בדיקת ראייה בסיסית יכולה לאשר אבחנה לקוצר ראייה. ניתן לתקן את טשטוש הראייה באמצעות משקפי ראייה, עדשות מגע או ניתוח לייזר.

מהם הגורמים להתפתחות מיופיה?

קיימות עדויות מוצקות רבות התומכות בגורמים גנטיים ובגורמים סביבתיים להתפתחות קוצר ראייה . ניתן להניח כי קיימת נטייה גנטית לקוצר ראייה , שבאה לידי ביטוי כאשר קיימים גורמים מתאימים, כגון : דיאטה, משך עיסוק בקריאה, סוג עבודה וכמות אור.

ההנחות הנפוצות:

גורם גנטי – מחקרים הראו כי קוצר ראייה אצל אחד או שניים מההורים מהווה גורם סיכון להתפתחות קוצר ראייה גם אצל ילדיהם.

השפעת חינוך וקריאה – "שימוש יתר" במיקוד ראייה לטווח קצר לאורך שעות , כמו לדוגמא בעת קריאה או שימוש במחשב. צפייה ממושכת באובייקטים קרובים גורמת למערכת המיקוד ל"התקבע" על מרחק זה המתאים לקריאה או שימוש במחשב ולא לראייה לרחוק.

שכיחות

קוצר ראייה (קושי בראייה לרחוק) הינה תופעה נפוצה מאוד בעולם המערבי. שכיחותה הולכת וגוברת ככל שגובר השימוש במחשבים, טאבלטים וטלפונים חכמים.

מחקרים מעריכים כי כמעט רבע מאוכלוסיית האנושות סובלת מקוצר ראייה בדרגות שונות. קוצר הראייה שכיח הרבה יותר במדינות המתועשות ובערים לעומת אזורים כפריים. שכיחות הקוצר ראייה גדלה בעשרות השנים האחרונות והובילה לעניין גובר בקרב הציבור והקהילות המדעיות.

מגמה מהירה זו של הופעת קוצר ראיה מוקדמת מתרחשת בעשורים האחרונים גם בישראל, כאשר הנתונים מראים על כ- 33 אחוזים.

התסמינים עשויים לכלול:

• ראייה מטושטשת כאשר מסתכלים על עצמים רחוקים

• צורך לפזול או לעצום חלקית את העפעפיים כדי לראות בבירור

• כאבי ראש הנגרמים בעקבות המאמץ שהעיניים מבצעות

• קושי לראות בזמן נהיגה ברכב, במיוחד בלילה (מיופיה לילית )

קוצר ראייה מתגלה לעתים קרובות לראשונה במהלך הילדות ומאובחן בדרך כלל בין שנות הלימודים המוקדמות בבית הספר ועד גיל ההתבגרות.

התסמינים אצל ילדים עם קוצר ראייה עשויים לכלול:

• פזילה

• צורך לשבת קרוב יותר לטלוויזיה או בקדמת הכיתה

• חוסר מודעות לעצמים רחוקים

• מצמוץ יתר

• שפשוף העיניים לעיתים קרובות