תפריט
עיוורון צבעים הינו קושי להבחין בין צבעים שונים שאדם מן השורה יבחין בהם. ליקוי בראיית צבעים נחלק לשני סוגים: עיוורון צבעים נרכש ועיוורון צבעים מולד. עיוורון צבעים נרכש יפגע בצורה שונה בכל אחת מהעיניים ומקורו לרוב במחלה כגון: סכרת, גידול, דלקת קרום המוח, חבלה. עיוורון צבעים מולד יהיה דו-עייני והוא תוצר של פגם גנטי.
הליקוי נגרם בשל פגם בכל אחד מהחלקים הנוירולוגים במערכת הראייה : תאי המדוכים ברשתית (Cones), תאי עצב ברשתית (NFL), עצב הראייה (Optic Nerve) וקליפת המוח (Visual Cortex). הליקוי הנפוץ ביותר הוא הדלטוניזם והנפוץ בהם הוא בלבול בין גוונים של אדום וירוק.מכיוון שדלטוניזם הוא בתא חיזה למין של כרומוזום (X Sex-Linked), שכיחותו גדולה בגברים בהרבה מאשר בנשים (1:8 לערך). תפוצת ליקוי הצבעים הוא של כשבעה אחוזים באוכלוסייה העולמית והוא תלוי סביבה גיאוגרפית עקב השתרשות גנטית באוכלוסיות מסוימות.
בבדיקת עיוורון צבעים נוכל למצוא שני סוגים קליניים:
1. מונוכרומטיות – עיוורון צבעים מלא – אי יכולת כלל להבחין בין צבעים.
2. דיכרומטיות- עיוורון צבעים חלקי – בלבול קשה בזיהוי צבע ונחלק לשלוש קבוצות .
3. Protanopia – חוסר בקולטני אדום ברשתית (אדום נראה כשחור) .
4. Deutranopia – חוסר בקולטני ירוק ברשתית ( גורם לבלבול בין גווני אדום לירוק).
5. Triranopia – חוסר בקולטני כחול ברשתית.
6. טריכרומטי אנומלי (Anomalous trichromacy) – פגם שכיח וקל המבטא עיוות של גוון מסוים, אך לא אובדן מלא של אותו גוון ונחלק לשלושה :
א. פרוטנומליה (protanomaly) – פגם בקולטני האדום ברשתית, הגורם לבלבול עם הגוון הירוק.
ב.דוטרנומליה (deutranomaly) – פגם בקולטני הירוק ברשתית, הגורם לבלבול.
ג. טריטנומליה (tritanomaly) – פגם בקולטני הכחול ברשתית, הגורם לבלבול עם הגוון הצהוב.
יש לא מעט תופעות, בעיות או מחלות עיניים נפוצות, המשפיעות רבות על איכות החיים של הסובלים מהן. לצדן, ישנם מספר מצבים, שלמרות שנחשבים לפגיעה ממשית ביכולת הראייה, בפועל פחות משפיעים או פחות קריטיים לסובלים מהם ביום יום. כזה הוא בדיוק עיוורון צבעים, לקות ראייה ממנה סובלים כ-10 אחוזים מהגברים, שיכולה לבוא לידי ביטוי בעוצמות ודרגות שונות.
יחד עם זאת, למרות שלא מדובר בעיוורון רגיל, כלומר, חוסר ראייה מוחלט, ובהשפעה דרמטית מאד על החיים, לחוסר היכולת לתפוס צבעים מסוימים או להבחין ביניהם במדויק יכולות להיות השלכות מסוימות, מכאלו המשפיעות על ביצוע משימות פשוטות כמו התאמת בגדים ועד לדאגות בטיחות בעת זיהוי רמזורים. בדיקת עיוורון צבעים עוזרת לאתר את הבעיה ולסייע בהכוונה להתנהלות נכונה למרות ועם העיוורון הזה או בבחירתו של הטיפול המתאים, במידה והעיוורון הוא נרכש ולא מולד.
עיוורון צבעים הוא לקות ראייה המשפיעה על יכולתו של האדם לתפוס ולהבחין בצבעים מסוימים בצורה מדויקת. מצב זה מתעורר כאשר קיים מחסור בתאים המיוחדים ברשתית הנקראים תאי חרוט (Cone Cells), אשר אחראים על זיהוי ופירוש אורכי גל שונים של אור. לרוב, עיוורון צבעים הוא תורשתי, המועבר דרך גורמים גנטיים, אך הוא יכול לנבוע גם ממצבים רפואיים מסוימים או מפציעות בעין. עיוורון צבעים נפוץ יותר אצל גברים מאשר נשים (כאמור, כ-10 אחוזים מהגברים סובלים ממנו), כאשר עיוורון צבעים אדום-ירוק הוא הצורה הנפוצה ביותר.
ישנם שלושה סוגים עיקריים של עיוורון צבעים: עיוורון צבעים אדום-ירוק, עיוורון צבעים כחול-צהוב ועיוורון צבעים מוחלט (אכרומטופיה). עיוורון צבעים אדום-ירוק מתחלק לשני תת-סוגים, פרוטנופיה (חוסר היכולת לזהות צבע אדום) ודוטרנופיה (חוסר היכולת לזהות צבע ירוק). אנשים הסובלים ממצב זה מתקשים לעתים קרובות להבדיל בין גוונים אדומים וירוקים. עיוורון צבעים כחול-צהוב, לעומת זאת, משפיע על תפיסת הצבעים הכחול והצהוב. אכרומטופסיה היא הצורה הנדירה ביותר והיא מביאה להיעדר מוחלט של ראיית צבע, מה שגורם לאנשים לראות את העולם בגווני אפור. בעוד עיוורון צבעים יכול להשתנות בחומרתו, הוא אינו כרוך בדרך כלל בהיעדר מוחלט של ראיית הצבעים, אלא בחוסר יכולת להבחין בין צבעים ספציפיים במדויק.
ההבדל העיקרי בין עיוורון צבעים מולד לעיוורון צבעים נרכש נעוץ בעיתוי התופעה ובסיבות הבסיסיות. עיוורון צבעים מולד קיים מלידה והוא בדרך כלל תוצאה של גורמים גנטיים המועברים מההורים. לעתים קרובות מצב זה נשאר לאור כל החיים, והוא משפיע על תפיסת הצבעים של האדם באופן עקבי לאורך חייו. הסוגים הנפוצים ביותר של עיוורון צבעים מולד הם עיוורון צבעים אדום-ירוק (פרוטנופיה ודוטרנופיה), ועיוורון צבעים כחול-צהוב (טריטנופיה). מצבים אלה הם תוצאה של מוטציות גנים ספציפיות המשפיעות על תפקוד תאי הרשתית, מה שמוביל לפגיעה בהבחנה בצבע.
לעומת זאת, עיוורון צבעים נרכש מתרחש בשלב מאוחר יותר בחיים והוא בדרך כלל תוצאה של גורמים חיצוניים, כגון פציעה, מחלה או תרופות. לדוגמה, מצבים רפואיים מסוימים כמו סוכרת, גלאוקומה או ניוון מקולרי יכולים להוביל לעיוורון צבעים נרכש. באופן דומה, גם חשיפה לחומרים רעילים או לתופעות הלוואי של תרופות מסוימות עלולה לשבש את ראיית הצבע. הופעת עיוורון צבעים נרכש עשויה להיות פתאומית או הדרגתית, ובמקרים מסוימים היא יכולה להיות זמנית, בהתאם לסיבה בגינו הופיע עיוורון צבעים זה. בניגוד לעיוורון צבעים מולד, ליקויים בראיית צבעים נרכשים יכולים לפעמים להיות מטופלים על ידי התייחסות למצב הבסיסי או הפסקת הטיפול התרופתי שגרם לכך.
עיוורון צבעים, במיוחד עיוורון צבעים אדום-ירוק, נפוץ יותר בקרב גברים מאשר אצל נשים, בשל האופן בו הוא עובר בתורשה. הגנים האחראים על ראיית הצבע ממוקמים על כרומוזום.X לגברים יש כרומוזום X ו-Y אחד, בעוד שלנשים יש שני כרומוזומיX . עיוורון צבעים תורשתי הוא בדרך כלל תכונה רצסיבית, מה שאומר שהיא דורשת שני עותקים של הגן כדי שעיוורון הצבעים יבוא לידי ביטוי. אצל גברים, שיש להם רק כרומוזום X אחד, אם הם יורשים עותק בודד של הגן לעיוורון צבעים מאמם (שהיא בדרך כלל נשאית, מכיוון שכרומוזום Y של האב אינו נושא את הגן), הם יסבלו מעיוורון צבעים. לעומת זאת, לנשים יש שני כרומוזומי X, ואם הן יורשות עותק בודד של הגן לעיוורון צבעים, לרוב יש להן כרומוזום X שני ובריא שיכול לפצות על כך, מה שמונע מהן לסבול מהתופעה.
דפוס תורשה גנטי זה מוביל לשכיחות גבוהה יותר של עיוורון צבעים אצל גברים, שכן יש להם סיכוי של 50% לרשת את הגן לעיוורון צבעים מאימהותיהם הנשאיות. נשים, לעומת זאת, נוטות יותר להיות נשאיות ולכן לא מושפעות מהמצב בעצמן. בעוד עיוורון צבעים אדום-ירוק הוא הסוג הנפוץ ביותר ומשפיע לעיתים קרובות יותר על גברים, חשוב לציין שעיוורון צבעים כחול-צהוב (טריטנופיה) ועיוורון צבעים מוחלט (אכרומטופיה) יכולים להשפיע על גברים ונשים בצורה שווה יותר, מכיוון שהם קשורים עם קבוצות שונות של גנים.
בדיקת עיוורון צבעים היא כלי אבחון המשמש להערכת יכולתו של אדם לתפוס ולהבדיל בין צבעים שונים במדויק. בדיקת זו נועדה לזהות את הנוכחות והסוג של ליקוי בראיית צבעים, שיכול להתבטא בדרכים שונות, כמו קושי להבחין בין גוונים ספציפיים או חוסר יכולת מוחלט לקלוט צבעים מסוימים. מבחני עיוורון צבעים מורכבים בדרך כלל מסדרה של לוחות או תמונות המכילות דפוסים של נקודות צבעוניות, מספרים או סמלים המוסתרים בתוך מטריצה של נקודות.
כדי לגשת למבחן, אנשים מתבקשים לזהות את הדמויות או המספרים המוסתרים בתוך הלוחות. אנשים שאינם סובלים מעיוורון צבעים יכולים להבחין בקלות בין הדמויות מהרקע או המספרים המוצגים על ידי זיהוי הצבעים. עם זאת, אלה עם עיוורון צבעים עשויים להתקשות לראות מספרים או דפוסים מסוימים, מכיוון שהם משתלבים ברקע בשל צבעם הדומה. על ידי פירוש התוצאות, אופטומטריסטים או רופאי עיניים יכולים לאבחן את סוג וחומרת עיוורון הצבעים ולספק את המענה הנדרש (רלוונטי בעיקר כאשר מדובר בעיוורון נרכש, אך לא רק בהכרח).
את הבדיקה לעיוורון צבעים מבצעים לרוב במבחן אישי הארה (Ishihara). במבחן זה מציגים לנבדק מספרים על גיליון צבעוני. אדם עם לקות בראיית הצבעים, יתקשה להבחין במספרים הרשומים.
בדיקה נוספת אפשרית לעיוורון צבעים היא Hue 100 Test – בבדיקה זו יש לסדר כפתורים על פי הגוונים שלהם בקשת הצבעים (Visual Spectrum). יש לזכור כי המגבלה בעיוורון צבעים היא מועטה בחיים היומיים, אך נדרשת המודעות לכך במיוחד כאשר בוחרים מקצוע לחיים (ישנם מקצועות בהם פענוח נכון של גוונים הוא חובה).
בדיקת עיוורון צבעים יכולה להיות כלי חשוב באבחון וזיהוי מצבים קליניים שונים, במיוחד אלה הקשורים למערכת הראייה והעיניים. בדיקות אלו יכולות לחשוף מידע ספציפי על תפיסת הצבע של אדם, אשר יכול, בתורו, לספק תובנות לגבי בריאות העיניים הכללית שלו. מצבים שניתן לזהות באמצעות בדיקת עיוורון צבעים כוללים:
ליקויים בראיית צבעים: המצב הקליני הברור ביותר שבדיקות עיוורון צבעים עוזרות לזהות הוא ליקויים בראיית צבעים. אלה יכולים להיות מולדים, כגון עיוורון צבעים אדום-ירוק (פרוטנופיה או דוטרנופיה), או נרכשים, כמו במקרה של מחלות עיניים מסוימות, כמו ניוון מקולרי הקשור לגיל או רטינופתיה סוכרתית. הכרה בסוג וחומרת הליקויים בראיית הצבע היא חיונית הן לאבחון והן לקבלת טיפול מתאים.
הפרעות רשתית ועצב הראייה: כמה הפרעות ברשתית ועצב הראייה, כולל גלאוקומה ודלקת עצב הראייה, עלולות להשפיע על ראיית הצבע. בדיקת עיוורון צבעים יכולה לזהות את השינויים הללו, והיא מסייעת לרופאי עיניים לעקוב אחר התקדמות המצבים הללו ולתת מענ טיפולי מתאים. מידע זה חיוני בשמירה על תפקוד הראייה ואיכות חייו של המטופל.
יש מספר מקרים או מצבים בהם חשוב לבצע בדיקת עיוורון צבעים:
בדיקות סקר: מבחני עיוורון צבעים נערכים לעתים קרובות בילדות המוקדמת, בדרך כלל לפני תחילת הלימודים. בדיקה זו חיונית כדי לזהות ליקויים מולדים בראיית צבע שעלולים להשפיע על יכולות הלמידה של הילד או לדרוש התאמות חינוכיות ספציפיות
דרישות תעסוקתיות או צבאיות: תפקידים מסוימים בצבא, כגון טייסים, או מקצועות מסוימים כמו חשמלאים ומעצבים גרפיים, דורשים ראיית צבע מדויקת כדי להבטיח בטיחות וביצוע העבודה כהלכה. באמצעות בדיקה זו ניתן לזהות את מידת התאמתו של המועמד לתפקיד או למקצוע ועד כמה אכן יוכל לבצע את המשימות המוטלות עליו כנדרש.
הערכה רפואית: במהלך בדיקות עיניים שגרתיות או הערכות רפואיות, בדיקות עיוורון צבעים יכולות לסייע בזיהוי ליקויים נרכשים בראיית צבעים הקשורים למצבים בריאותיים בסיסיים, כגון סוכרת, גלאוקומה או ניוון מקולרי. גילוי מוקדם של בעיות אלו יכול קריטי שכן מסייע במציאת המענה הטיפולי הנכון, מה שעשוי למנוע סיבוכים או חוסר נוחות רבה בהמשך.
ובשורה התחתונה, בדיקת עיוורון צבעים משרתת מגוון רחב של מטרות, החל מגילוי מוקדם אצל ילדים ומתן מענה מתאים בזמן הלימודים ועד להבטחת בטיחות בעיסוקים שונים ובפעילויות יומיומיות.
בדיקת עיוורון צבעים מסוג Ishihara היא כלי אבחון מוכר ונפוץ להערכת סוגים שונים של לקויות בראיית צבעים, במיוחד עיוורון צבעים אדום-ירוק. בדיקה זו פותחה על ידי ד"רShinobu Ishihara רופא עיניים יפני, בתחילת המאה ה-20 והיא נשארה ואף מקובלת עד היום כבדיקה סטנדרטית לזיהוי ליקויים מולדים בראיית צבע. הבדיקה מורכבת מסדרה של לוחות או תמונות המכילות דפוסים של נקודות או סמלים צבעוניים, כאשר כמה דמויות משובצות בתוך הנקודות.
במסגרת בדיקת עיוורון צבעים זו הנבחן מתבקש לצפות בכל תמונה ולזהות את המספרים או הדפוסים המוסתרים. אלה שאינם סובלים מעיוורון צבעים יכולים לזהות את הדמויות או המספרים בקלות. לעומתם, אנשים עם עיוורון צבעים עשויים להתקשות לראות או לזהות נכון מספרים או סמלים מסוימים, מכיוון שהם מתמזגים ברקע בגלל הצבעים הדומים שלהם. תוצאות הבדיקה יכולות לסייע בקביעת סוג וחומרת עיוורון הצבעים, מה שמאפשר לרופאי עיניים או לאופטומטריסים המורשים לספק המלצות מתאימות או אפשרויות טיפול עבור אלה שנפגעו מהמצב.
בדיקת עיוורון צבעים מסוג D-15, המכונה גם בדיקתFarnsworth-Munsell 100-hue (בגרסתה המקוצרת) היא בדיקה מיוחדת שנועדה לאתר ליקויים בראיית צבעים אצל אנשים. הבדיקה פותחה על ידי דין פרנסוורת' וג'ק מונסל והיא יעילה במיוחד באבחון עיוורון צבעים אדום-ירוק ובהבחנה בין סוגים ודרגות שונות של ליקויים בראיית צבעים. שלא כמו בדיקת Ishihara הכוללת שימוש בלוחות עם דמויות מוטבעות, בדיקת D-15 מתבססת על סט של 15 כפתורים בקשת של צבעים.
בבדיקה מסג D-15 מציגים בפני הנבדק מגש המכיל את הכפתורים הללו, שמוזמנים ברצף אקראי. המשימה של הנבחן היא לסדר מחדש את הכפתורים בסדר שיוצר מעבר הדרגתי וחלק בצבע, מקצה אחד של הספקטרום לקצה השני. בעלי ראיית צבעים תקינה צריכים להיות מסוגלים לסדר את הכפתורים בהתקדמות עקבית וחלקה מצבע לצבע. עם זאת, אנשים עם ליקויים בראיית צבעים עשויים להתקשות לבצע מעברים אלה בצורה חלקה, ולחשוף את הקושי שלהם להבחין במדויק בין צבעים וגוונים ספציפיים. מבחן ה-D-15 שימושי במיוחד בקביעת סוג והיקף עיוורון הצבעים ויכול להיות מסייע באבחון וניהול ליקויים בראיית צבע במסגרות שונות, לרבות הערכות תעסוקתיות, צבאיות ורפואיות.
מבחן עיוורון צבעים מסוג HRR Pesudoisochromatic היא כלי אבחון בשימוש נרחב לזיהוי וסיווג סוגים שונים של עיוורון צבעים. בדיקה זו משתמשת בסדרה של לוחות צבע הכוללים צורות גיאומטריות ומספרים בצבעים ספציפיים, והיא משמשת להערכת יכולתו של אדם לתפוס ולהבחין בין צבעים אלה במדויק.
בבדיקה זו מוצגים בפני הנבחן לוחות המכילים נקודות צבעוניות היוצרות תבניות ומספרים. כדי לעבור את המבחן, יש לזהות ולעקוב במדויק אחר המספרים או הצורות המוטבעות. הלוחות מעוצבים באופן מסוים כדי לתת מענה לסוגים ודרגות שונות של ליקויים בראיית צבע, והן עוזרים לאנשי מקצוע בתחום לקבוע את האופי הספציפי של המצב. בדיקה זו יעילה במיוחד באבחון עיוורון צבעים אדום-ירוק, שהוא הצורה השכיחה ביותר של עיוורון צבעים, ובהבחנה בין פרוטנופיה (חוסר היכולת לזהות צבע אדום) לדאוטרנופיה (חוסר היכולת לזהות צבע ירוק). הבדיקה היא כלי רב ערך בפרקטיקה הקלינית, המאפשרת סיווג מדויק של עיוורון צבעים ומסייעת במתן המלצות מתאימות או התאמות לאנשים הסובלים מכך.
ביצוע בדיקות עיוורון צבעים בהתאם לפרוטוקולים המקובלים הכרחי להבטחת מהימנות ותקפות התוצאות. פרוטוקולים אלה נקבעו בהתאם למחקר מדעי קפדני והם זוכים להכרה נרחבת בתחום האופטומטריה ורפואת העיניים. עמידה בפרוטוקולים אלה מאפשרת עקביות ודיוק בתהליך הבדיקה. כאשר הבדיקות מבוצעות לפי פרוטוקולים מקובלים, מבחני עיוורון צבעים מייצרים תוצאות אמינות ועקביות, וממזערות את הסיכון לשגיאות או פירוש מוטעה. מצב זה חיוני כדי להבטיח שאנשים יקבלו אבחונים מדויקים, אשר בתורם משפיעים על החלטות הקשורות לטיפולים רפואיים, התאמות חינוכיות (כשמדובר בילדים, למשל) ובחירות הקשורות לאורח חיים ואפילו למקצוע.
בנוסף, פרוטוקולי בדיקה מקובלים עוזרים לשמור על היושרה האתית והמקצועית של תהליך האבחון. נהלים סטנדרטיים מבטיחים שאנשים נבדקים בצורה הוגנת וחסרת פניות, ללא קשר למקום שבו מתרחשת הבדיקה או מי מנהל אותה. עקביות זו חשובה במיוחד במסגרות שבהן עיוורון צבעים נבחן למטרות תעסוקתיות, צבאיות או חינוכיות, מכיוון שהיא מבטיחה שאנשים מוערכים בצורה הוגנת ושהתוצאות ניתנות להשוואה במקומות בדיקה שונים. אם כך, הקפדה על פרוטוקולי בדיקה מקובלים לא רק מקיימת את הקפדנות המדעית של הערכת עיוורון צבעים אלא גם שומרת על זכויותיהם ורווחתם של אנשים המסתמכים על בדיקות אלו למטרות רפואיות, צבאיות, תעסוקתיות וחינוכיות.
תאורה נכונה חשובה במיוחד בזמן ביצוע בדיקת עיוורון צבעים מכיוון שהיא משפיעה ישירות על דיוק התוצאות. תאורה מתאימה ועקבית מבטיחה שהצבעים המוצגים על לוחות הבדיקה או התרשימים ייתפסו כמתוכנן, והיא ממזערת את הסיכון לתוצאות חיוביות או שליליות שגויות. תאורה לא עקבית או לא מספקת עלולה להוביל לתפיסת צבע לא נכונה, מה שמקשה על אנשים לזהות דמויות או מספרים נסתרים במדויק. עבור אנשים עם עיוורון צבעים, תנאי התאורה הנכונים הם חיוניים כדי לספק להם את ההזדמנות הטובה ביותר להציג את יכולות ראיית הצבע האמיתיות שלהם.
בנוסף, תאורה נכונה חיונית לשמירה על אמינות וחזרתיות של בדיקות עיוורון צבעים. תאורה עקבית של סביבת הבדיקה מפחיתה את השונות בתוצאות הבדיקה ומבטיחה שהתוצאות אינן מוטות עקב גורמים חיצוניים. עובדה זו חשובה במיוחד בעת מעקב אחר התקדמות ליקויים בראיית צבע או הערכת היעילות של אפשרויות הטיפול. מכאן כי תאורה נכונה לא רק מבטיחה את הדיוק של בדיקת עיוורון הצבע, אלא גם שומרת על שלמות תהליך האבחון, ובסופו של דבר מועילה לאנשים המסתמכים על בדיקות אלו לצורך התאמות והתערבויות טיפוליות שונות.
כשמדובר בעיניים ובתופעות שונות הקשורות אליהן, אסור להקל ראש בכך וחשוב לפנות אל המומחים. פנייה למכון אופטיקה מורשה לביצוע בדיקת עיוורון צבעים הכרחית מכמה סיבות:
מתן אבחון מדויק: מכוני אופטיקה מורשים מעסיקים אנשי מקצוע בעלי ההכשרה והמומחיות הדרושים לאבחון מדויק של ליקויים בראיית והאבחנה הנכונה בין סוגים ודרגות שונות של עיוורון צבעים. הידע שלהם מבטיח שכל מטופל הפונה אליהם יקבל הערכות מדויקות, מה שמפחית את הסיכון לאבחון שגוי ואת האתגרים הנלווים שעלולים להיגרם כתוצא מכך.
המלצות מתאימות: מכון אופטיקה מורשה יכול לספק המלצות והתאמות לאנשים הסובלים מעיוורון צבעים, בין אם מולד ובין אם נרכש. אנשי המקצוע העובדים במכון זה מבינים את הצרכים הספציפיים של כל מטופל ויכולים להציע הדרכה לגבי בחירת משקפי ראייה, עדשות מגע או עזרים חזותיים אחרים כדי לשפר את תפיסת הצבע ואיכות החיים הכוללת.
פרטיות וסודיות: מכוני אופטיקה מורשים מקפידים על תקני אתיקה ופרטיות מחמירים, תוך שמירה על סודיות המידע האישי והרפואי של המטופלים. מחויבות זו לפרטיות מבטיחה שכל מטופל ומטופל ירגיש בנוח ובטוח במהלך הבדיקה.
ציוד חדיש: מכונים מורשים בדרך כלל משקיעים בציוד אבחון מתקדם ובפרוטוקולי בדיקה סטנדרטיים. מחויבות זו לאיכות מבטיחה שמבחני עיוורון צבעים יתבצעו באופן עקבי ומהימן, תוך הפקת תוצאות מהימנות שיכולות להנחות החלטות רפואיות וחינוכיות.
בריאות עיניים מקיפה: מכוני אופטיקה יכולים גם לבצע בדיקות עיניים מקיפות כדי להעריך את בריאות העין הכללית. הם יכולים לזהות בעיות הקשורות לעיניים ומחלות, שמצריכות התערבות מוקדמת, במיוחד אם מצב עיניים תורם לליקויים בראיית צבע.
ויז'ן קליניק הוא המקום הנכון לפנות אליו. המכון מבצע מגוון של בדיקות ראייה, לרבות בדיקת עיוורון צבעים, תוך שימוש במכשור המתקדם במיוחד וסיוע של מיטב המומחים. לפרטים נוספים אודות בדיקה זו ובדיקות ראייה נוספות ומענה לכל שאלה, צרו אתנו קשר בטלפון 077-4060344. נשמח לעמוד לרשותכם ולעזור בכל עניין ובקשה.
עיוורון צבעים | דיכרומטיות | מונוכרומטיות | בדיקת עיוורון צבעים
