קרטוקונוס בעין אחת הוא לרוב לא באמת מצב של עין אחת: במרבית המקרים המחלה, שבה הקרנית (השכבה השקופה בחזית העין) נחלשת, דקה ומתעקמת לצורת חרוט, פוגעת בשתי העיניים, אלא שבאחת מהן היא מתקדמת מוקדם יותר.
המשמעות המעשית ברורה: מתאימים עדשה מדויקת לעין שנפגעה, ובמקביל עוקבים אחרי העין השנייה בבדיקות קבועות, כי שינוי קטן בה יכול להסתתר שנים מאחורי ראייה טובה.
בשלב מוקדם לפעמים מספיקים משקפיים, וכשהעיוות גדל עוברים לעדשות מגע קשות או לעדשות מגע סקלרליות, שמחליפות את פני הקרנית המעוותת במשטח אופטי חלק.
באופטיקה ויז'ן קליניק ברחובות, שפועלת מאז 2012 ומנוהלת על ידי האופטומטריסטים המורשים נביל ומאיה, אנחנו מקשיבים, בודקים לעומק ומסבירים כל שלב בלי לחץ למכור.
אם יש לכם חשד לקרטוקונוס, או אבחנה שכבר קיבלתם, צרו איתנו קשר ונתאם בדיקה.
האם יכול להיות קרטוקונוס בעין אחת בלבד?
בפועל, כמעט תמיד מדובר במחלה דו-צדדית עם חוסר סימטריה.
עין אחת מגיעה לאבחון כי היא מטשטשת, מעוותת ומשנה מספר כל כמה חודשים, והעין השנייה נראית "נקייה" בבדיקה רגילה.
כשבודקים אותה במכשיר שממפה את הקרנית, מתגלים לעיתים סימנים ראשונים של דילול או של בליטה קלה, מה שנקרא קרטוקונוס סמוי.
מקרים של מחלה שנשארת לאורך כל החיים בעין אחת בלבד הם נדירים, ולכן הגישה הנכונה היא להתייחס לעין הבריאה כעין שבמעקב, לא כעין שאפשר לשכוח ממנה.
המחלה שכיחה יותר ממה שחשבו בעבר.
ההערכה הישנה הייתה כ-1 מכל 2,000 איש, אבל מחקר הולנדי שפורסם ב-2017 בכתב העת American Journal of Ophthalmology מצא שכיחות של כ-1 מכל 375.
ההבדל נובע בעיקר מכך שמכשירי המיפוי של היום מזהים גם צורות קלות שבעבר לא נתפסו.
לדברי אופטומטריסט המתמחה בהתאמת עדשות לקרטוקונוס: "העין שנראית בריאה היא העין שהכי קל להזניח, ובדיוק בה צריך לבדוק הכי בזהירות." זו הסיבה שבדיקת ראייה לאדם עם קרטוקונוס בעין אחת צריכה לכלול תמיד את שתי העיניים, גם כשהתלונה היא על עין אחת בלבד.
הסימנים שכדאי להכיר: טשטוש שלא מתיישב עם משקפיים, ראייה כפולה או "צללים" סביב אותיות כשמכסים את העין השנייה, רגישות לאור ולבהקים בנהיגה בלילה, והחלפת מספר תכופה, במיוחד עלייה בצילינדר.
הסימנים האלה אינם אבחנה, אבל הם סיבה טובה להגיע לבדיקה מעמיקה ולא להסתפק בהחלפת משקפיים נוספת.
איך יודעים אם גם העין השנייה מושפעת?
הכלי המרכזי הוא "טופוגרפיה" (מיפוי תלת-ממדי של פני הקרנית, שמראה את הצורה, העקמומיות והעובי בכל נקודה).
אנחנו משווים בין שתי העיניים, מחפשים אזור תלול או דק שמופיע גם בעין השנייה, ובודקים אם יש חוסר סימטריה בין העיניים שחורג ממה שמקובל.
בנוסף נבדקים עובי הקרנית, הצילינדר ומהלך השינויים לאורך זמן.
מיפוי אחד נותן תמונת מצב, ורק סדרת מיפויים מראה אם יש תנועה.
הנתון החשוב ביותר הוא ההשוואה לעבר.
עין "תקינה" שעוברת מיפוי כל כמה חודשים ונשארת יציבה היא סיפור אחר לגמרי מעין שבה העקמומיות הולכת והופכת תלולה יותר בכל פעם.
לכן כדאי לשמור את תוצאות הבדיקות הקודמות ולהביא אותן, גם אם נעשו במקום אחר.
יש כמה גורמי סיכון שכדאי להכיר ולשים לב אליהם:
- שפשוף עיניים תכוף, שהוא אחד הגורמים המוכרים להחמרה, במיוחד אצל מי שסובל מאלרגיה.
- היסטוריה משפחתית של קרטוקונוס.
- אלרגיות עיניים כרוניות וגרד, שמעודדים שפשוף.
- גיל צעיר: המחלה מתחילה לרוב בגיל ההתבגרות או בשנות העשרים, ובגילים האלה היא עשויה להתקדם מהר יותר.
האבחנה הסופית והחלטה על טיפול בקרנית נמצאות בידי רופא עיניים.
התפקיד שלנו כאופטומטריסטים הוא לזהות סימנים, למפות, להתאים עדשות ולהפנות בזמן.
מי שמתעניין בבדיקה עצמה יכול להתחיל מבדיקת ראייה אצלנו ברחובות, בבית הרופאים.
אילו עדשות מתאימות לעין עם חרוט בקרנית?
הבחירה תלויה בדרגת העיוות, בנוחות ובשימוש היומיומי.
הטבלה הבאה מסכמת את האפשרויות הנפוצות:
| אפשרות | מתי מתאימה | יתרון | מגבלה |
|---|---|---|---|
| משקפיים | שלב מוקדם, עיוות קל | פשוט, ללא מגע עם העין | לא מתקנים עיוות לא סדיר, והפרש גדול בין העיניים עלול להפריע |
| עדשות מגע רכות | עיוות קל עד בינוני | נוחות מהר | נצמדות לצורת הקרנית ולכן מתקנות אותה פחות |
| עדשות מגע קשות | עיוות בינוני | יוצרות משטח אופטי חלק מעל הקרנית | דורשות תקופת הסתגלות |
| עדשות מגע סקלרליות | עיוות מתקדם, או עדשה קשה שלא מחזיקה | נשענות על לובן העין ולא נוגעות בקרנית | דורשות התאמה מדויקת והדרכה בהרכבה ובניקוי |
"עדשה סקלרלית" היא עדשה גדולה במיוחד, שיוצרת כיפה מעל הקרנית כולה ונשענת על הלובן.
בין העדשה לקרנית נשארת שכבת נוזל שמחליקה את העיוות ומשפרת חדות, ובמקרים רבים מוסיפה נוחות למי שלא הצליח עם עדשה קשה קטנה.
התאמה כזו מתבצעת בכמה פגישות, כי מדדים של נפח, קוטר ויציבות העדשה חשובים כמו המספר עצמו.
נביל, שמתמחה בקרטוקונוס ובעדשות סקלרליות ויש לו ניסיון של למעלה מ-20 שנה, מלווה את ההתאמות האלה.
כשרק עין אחת מושפעת, נשאלת שאלה נוספת: מה עושים עם העין השנייה.
לפעמים עדשה בעין הפגועה ומשקפיים או עדשה רגילה בעין השנייה מספיקים.
כשיש פער גדול בין העיניים, המוח מתקשה לאחד את שתי התמונות, ולכן בודקים גם את ההרכבה המשותפת ולא כל עין בנפרד.
מי שצריך גם תיקון לקריאה יכול לשמוע על עדשות מולטיפוקל ועל משקפי מולטיפוקל, שמאיה מתמחה בהתאמתם.
עדשות קשות וסקלרליות דורשות מוצרי ניקוי וחיטוי ייעודיים, כמו מנקה לעדשות קשות ותמיסות הלחה.
משלוח עד הבית בכל הארץ מאפשר לקבל אותם בלי לצאת מהבית.
לפרטים על ההתאמה ועל המוצרים, אפשר ליצור קשר.
כל כמה זמן צריך מעקב ומה קורה אם המצב מתקדם?
אין מספר קסם.
אחרי ההתאמה הראשונה נפגשים לבדיקות קרובות, כדי לוודא שהעדשה יושבת נכון והראייה יציבה.
אחר כך המעקב נקבע לפי הגיל, יציבות המיפויים והתחושה היומיומית: בדרך כלל כל מספר חודשים עד שנה, ובגיל צעיר או כשיש סימני התקדמות, בתדירות גבוהה יותר.
את התדירות המדויקת מחליטים אחרי הבדיקה ולא מראש.
סימנים שמצדיקים להקדים את התור:
- ירידה חדה בחדות הראייה גם עם העדשה.
- עדשה שהייתה נוחה ופתאום זזה, נופלת או מציקה.
- עלייה מהירה בצילינדר או במספר.
- כאב, אדמומיות או רגישות חדשה לאור.
כשיש עדות להתקדמות, הצעד הבא הוא לרוב הפניה לרופא עיניים מומחה בקרנית.
שם נשקלת פעולה שנקראת "קרוס-לינקינג" (חיזוק רקמת הקרנית בעזרת ויטמין B2 ואור על-סגול), שמטרתה לעצור את ההתקדמות ולא לבטל את העיוות שכבר קיים.
אחריה צורת הקרנית עשויה להשתנות, ולכן לפעמים מתאימים מחדש את העדשה.
במקרים מתקדמים מאוד, כשיש צלקות או חוסר סבילות לעדשה, רופא העיניים עשוי לשקול השתלת קרנית, אבל זה נדיר יחסית והחלטה כזו מתקבלת רק אחרי הערכה רפואית.
המעקב חשוב גם כשהכול נראה טוב.
עדשה מתאימה בעין אחת עלולה ליצור תחושה שהבעיה נפתרה, בזמן שהעין השנייה משתנה בשקט.
מיפוי שגרתי הוא הדרך הכי פשוטה לתפוס שינוי מוקדם, והוא נעשה אצלנו כחלק רגיל מהבדיקה, בלי לחץ.
שאלות נפוצות על קרטוקונוס ועדשות
כמה שאלות שאנחנו שומעים בקליניקה, ותשובות קצרות:
האם קרטוקונוס עלול להוביל לעיוורון?
עיוורון מלא הוא נדיר מאוד.
ברוב המקרים אפשר לשמור על ראייה טובה עם עדשות מתאימות ומעקב, ובחלק מהמקרים עם חיזוק הקרנית.
במצבים מתקדמים נשקלת השתלת קרנית, והיא נעשית אצל רופא עיניים.
האם שפשוף עיניים באמת משפיע?
כן.
שפשוף חוזר הוא גורם סיכון מוכר להתקדמות.
אם יש גרד, אלרגיה או יובש, כדאי לטפל בהם ולא לשפשף, ולהתייעץ אם קיים טיפול מתאים.
האם ילדים ובני נוער צריכים בדיקה מיוחדת?
המחלה מתחילה לרוב בגיל ההתבגרות, ובגילים צעירים היא עשויה להתקדם מהר יותר.
אם יש היסטוריה משפחתית או שינוי מספר מהיר, כדאי לבצע מיפוי קרנית ולא רק בדיקת מספר.
אפשר לנהוג בלילה עם קרטוקונוס?
רבים נהנים משיפור בחדות אחרי התאמת עדשה, אבל נהגים עם עיוות מתקדם מדווחים לעיתים על בהקים והילות בלילה.
כדאי לספר על כך בבדיקה, כדי לבחור את סוג העדשה והציפוי הנכונים.
קרטוקונוס בעין אחת ואופטיקה ויז'ן קליניק: מתחילים בבדיקה מקיפה
שלוש נקודות חשובות: קרטוקונוס בעין אחת הוא בדרך כלל שלב ראשון בתהליך שיכול לגעת בשתי העיניים.
המיפוי החוזר הוא מה שמראה אם יש התקדמות.
והעדשה הנכונה, משקפיים, עדשה קשה או עדשה סקלרלית, נבחרת לפי מצב הקרנית והשימוש היומיומי ולא לפי נוסחה קבועה.
באופטיקה ויז'ן קליניק ברחובות, בבית הרופאים, נביל ומאיה בודקים את שתי העיניים, מסבירים מה רואים בתוצאות ומתאימים עדשות בקצב שלכם.
אין לחץ למכור, והעיקר שתדעו מה קורה בעיניים ומה הצעד הבא.
מי שחושד בקרטוקונוס בעין אחת, או שכבר קיבל אבחנה ורוצה מעקב והתאמה מדויקת, מוזמן ליצור קשר ולתאם בדיקה.
